הבמאי אנדרה גרגורי מזמן קבוצת צופים (וכך גם אותנו) לחזות בחזרות של קבוצת התיאטרון שלו המעלה את "הדוד ואניה" של אנטון צ'כוב. התפאורה מינימליסטית, השחקנים לבושים בבגדיהם שלהם, הטקסט - לו אחראי דיוויד מאמט - הוא עדכני ורגיש. והקסם קורה. מה שמתחיל כתיעוד של הצגה, הופך, בזכות המשחק המופלא של צוות השחקנים, בייחוד של וואלאס שון בתפקיד הטראגי-ציני של ואניה, לחוויה רגשית ולסרט האוחז בגרון ולא מרפה. בסרטו האחרון מוכיח לואי מאל כי צ'כוב עדיין רלבנטי גם כיום
כותרת | ואניה ברחוב 42 |
---|---|
שָׁנָה | 1994 |
ז'ָאנר | דרמה |
מדינה | United States of America |
סטוּדִיוֹ | Mayfair Entertainment International, Film4 Productions, Sony Pictures Classics |
ללהק | Wallace Shawn, ג'וליאן מור, Larry Pine, Brooke Smith, George Gaynes, Lynn Cohen |
צוות | Антон Чехов (Screenplay), David Mamet (Screenplay), Louis Malle (Director), Антон Чехов (Theatre Play), Andre Gregory (Screenplay), Nancy Baker (Editor) |
מילת מפתח | |
לְשַׁחְרֵר | Oct 19, 1994 |
זמן ריצה | 120 דקות |
איכות | HD |
IMDb | 6.50 / 10 על ידי 73 משתמשים |
פּוֹפּוּלָרִיוּת | 7 |
תַקצִיב | 0 |
הַכנָסָה | 0 |
שפה | English |