"למה לצפות כשאתם מצפים" עוקב אחר גורלותיהם המצטלבים של כמה זוגות, השונים מאוד זה מזה אבל דבר אחד משותף להם: כולם מצפים ללידת ילדיהם, וכולם מגלים כי תשעת החודשים הללו יביאו עליהם הרפתקאות לא צפויות. חלק מהם תיכננו את ההריון וחלק לא, חלק מצפים רק לילדים וחלק בו בזמן גם לנכדים וכיוצא בזה, אבל בסופו של דבר, כולם באותה סירה.
סרט המשך ללהיט מותק, הילד השתגע. בן הילי ובנו ג'וניור עוזבים את "קולד ריבר" ועוברים לעיירה חדשה ושלווה בשם "מורטוויל". שם ג'וניור מתמודד מול יריבים ותיקים וחדשים, ובן יוצא לדייטים על מנת להתחתן ולמצוא אמא לג'וניור.
בהשראת אירועים אמיתיים, 50/50 הוא סיפור ייחודי על חברות, אהבה, הישרדות ומציאת הומור במקומות לא צפויים. ג'וזף גורדון לוויט וסת' רוגן מגלמים חברים הכי טובים שחייהם משתנים בעקבות אבחון מחלת הסרטן. סת' רוגן שימש גם כאחר ממפיקי הסרט בשיתוף עם אוון גולדברג ובן קרלין. הבימוי הופקד בידיו של ג'ונתן לוין והתסריט הוא של וויל רייזר.
אלייז'ה ווד מככב בדמותו של אדם מעורער בנפשו שעם הזמן בגרותו הופכת אותו לאדם בודד. זמן קצר לאחר מות אמו, פרנק יוצא למסע הרג שבדרכו הוא פוגש אישה בשם אנה (נורה ארנזדר), ציירת שרק החלה את דרכה. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים אשר גורמת לפרנק לחשוב אם שווה להמשיך את מסע ההרג או שעדיף להמשיך את חיי האהבה עם אנה.
פול קמפ הוא עיתונאי עצמאי שמוצא עצמו בנקודת מפנה קריטית בחייו בעת כתיבה לעיתון עלוב באיים הקריביים. פול נאלץ להתמודד עם אתגרים שונים בעודו מנסה לסלול דרך בטוחה עבורו בהיותו מוקף בקבוצה של נשמות תועות בעלות הרס עצמי. הספר, שנכתב ב-1959 ויצא לאור ב-1998, מבוסס על חוויותיו של הסופר המנוח שהיה עיתונאי עצמאי בסוף שנות ה-50 בפורטו ריקו. תומפסון היה היהלום הכי משוגע בעיתונות האמריקאית, והוא המציא ז'אנר חדש, אישי להפליא, פרוע להחליא, ושלוח רסן של כתיבה עיתונאית, שכונתה כתיבת גונזו. גם חייו היו פרועים, ומלאי סקס, אלכוהול ומכונות ירייה.
גרוטסקה הונגרית מלאת הומור שחור ועיסוק כירורגי בגוף האדם. שלושה דורות של יצורים אנושיים מפלצתיים למדי מקבלים ביטוי על המסך שבו הם מציצים ומאוננים, מזדיינים עם אשת החבר, משתתפים בתחרויות אכילה, משמינים עד כדי הקאה, מפחלצים, מגדלים חתולי ענק ומשפריצים אש מאיבר המין. משהו בין מונטי פייטון ללואיס בונואל.
וות ההפקה מלא כוונות אבל האינטליגנציה בעייתית. השחקנים שוכבים זה עם זה אבל אינם מחליפים מילה. המפיקה משתלטת על כל דבר - עד לרגע המכריע. גם לה יש "יחסים" עם השחקן הראשי. לצלם יש עין מצוינת - אך הוא מעדיף לכסות אותה ברטייה. המקליט אינו מקשיב. והבמאי? נו, באמת - סטיב בושמי (כלבי אשמורת). מעין מדריך לקולנוענים מתחילים שעשוי גם להיות המדריך האחרון שלהם. סרטו של טום דיצ'לו (בלונדינית אמיתית) עם קת'רין קינר (טרומן קפוטה).
Chava Iglesias's doting personal assistant Hugo Sánchez is tasked with leading Club de Cuervos to victory in Nicaragua -- if only his mom will let him.
